השבוע ישבתי עם חברה בסלון והיא השמיעה את אותן טענות מוכרות על דור ה-Z, שהם חיים בסרט. אומרים שהם לא מוכנים לעבוד קשה, שהם מחפשים קיצורי דרך, שיותר חשוב להם איזון מהצלחה. הנתונים מספרים את הסיפור באופן מורכב יותר. לפי מחקר Women in the Workplace האחרון, נשים צעירות הן דווקא אחת הקבוצות הכי אמביציוזיות בשוק העבודה כיום. 92% מהנשים מתחת לגיל 30 רוצות קידום. תסכימו איתי שזה לא בדיוק נתון של דור שוויתר על קריירה. אבל הנה עוד משהו מעניין שמראים הנתונים: לצד האמביציה הגבוהה, הרבה פח

זה סיפור על איך מערכות מחליטות מי מקבל קרדיט. מה הקשר לקידום בעבודה? יותר ממה שנדמה.

הדבר הכי טוב שקראתי השבוע, הוא לא על כלי AI חדש או על הפסקת אש שתהיה או לא תהיה, הדבר הכי טוב שקראתי השבוע הוא פלייבוק, שנכתב בנדיבות רבה, מניסיון רב, ועם המון חוכמה- המדריך של Natural Intelligence ליצירת שוויון מגדרי בארגונים. הוא הדבר הכי טוב שקראתי השבוע, קודם כל כי זה יישום מרשים של הרבה מהעקרונות שאני עובדת איתם ביום־יום, ובעיקר כי נדיר לראות עומק כזה של עשייה לצד הנדיבות להפוך אותה למדריך פתוח ונגיש לכולם. אם הייתי כותבת אותו בעצמי כנראה לא הייתי כותבת אותו יותר טוב,

את הפוסט הזה אני כותבת בדיוק חודש לפני International Women's Day שחל ב- 8 למרץ. יש ארגונים שנערכים שנה מראש ויש כאלה שב-8 לפברואר נזכרים שעדיין אין תוכנית, ובכל מקרה ובכל שלב לרוב כשחושבים על תוכן, מנסים להבין מה ייצר אימפקט, ו מה הנשים רוצות. מכאן יוצאים לדרך בבדיקת המלצות, תכנון, הקצאת תקציב וכו', עד שמוצאים את הכיוון, הספק.ית וכו'. אז מה בעצם נשים רוצות? תראו, בגדול יש רוצות ויש צריכות, ויש הרבה רעיונות טובים, הנה כמה מהם שעולים לי בשלוף: זו יכולה להיות סדנת הגנה עצמית ז

אישה שכנראה מעולם לא שמעת עליה, בשם סופיה סמית’, ירשה ב־1863 בגיל 62 הון משפחתי עצום, שנשאר ברשותה המלאה היות ולא הייתה נשואה. כמה מילים על מצב הנשים באותה תקופה - בארה״ב של המאה ה־19 נשים לא נחשבו לישויות עצמאיות . הן לא יכלו: להצביע. לכהן בתפקידים ציבוריים. לשלוט ברכוש שלהן אם היו נשואות (הכל עבר לבעל לפי חוק). להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה. הציפייה מנשים באותה תקופה הייתה להתנהג “בכבוד”, להישאר ברקע, ובעיקר — לא לשנות את הסדר הקיים . מערכת שלמה שמצפה מנשים לשתוק, להתיישר,

על אפליית גיל, ה־Broken Rung, והאתגר של ג׳וניוריות בהייטק הישראלי כשחושבים על אפליה על בסיס גיל, בדרך כלל חושבים שהגילאים המופלים, בטח בהייטק, מתחילים ב-40 פלוס. מחקר חדש של McKinsey & Company בארה״ב מגלה שהאפליה הזו מתחילה הרבה קודם – והיא פוגעת דווקא בנשים מתחת לגיל 30 . 🔹 49% מהנשים מתחת לגיל 30 מדווחות שחוו אפליית גיל (לעומת 38% מעל גיל 60). 🔹 59% אומרות שהן צריכות לספק יותר הוכחות ליכולת שלהן . 🔹 1 מתוך 3 נשים מספרת ש לקחו קרדיט על רעיונות שלה . ה־Broken Rung: השלב ה

את הפוסט הזה כתבתי במקור קצת לפני ראש השנה, והנה בערך 3 שבועות אחרי - קיבלנו בשורות מדהימות ומרגשות שהמלחמה סוף סוף הסתיימה והחטופים חזרו הביתה. וכך כתבתי: אני מאחלת לנו שנה של שגרה, ומעיזה לאחל גם צמיחה. ההייטק במצב לא טוב כבר יותר מדי זמן, ומכווץ לקרוא על כל חברה שמצמצמת או סוגרת. אני מאחלת לנו שנה של מעוף, ושל ביטחון. ביטחון לקחת סיכונים, להתנסות, ביטחון פסיכולוגי במקום העבודה, כזה שגורם לך להרגיש שאת שייכת. אני מאחלת לנו שנה של הוגנות, ושל שקיפות. הוגנות שרואה גם את הצרכ

אני אוהבת לדבר על תסמונת המתחזה, לא סתם זו ההרצאה הכי מבוקשת שלי, אני מאד אוהבת לפרק את האירוע הזה שתוקף את רובנו- מעל ל-80% מהאוכלוסיה. אם הקשבת לפודקאסט שלי בנושא, את.ה גם יודע.ת שתסמונת המתחזה פוגעת בעיקר באנשים מצליחים. עבור אנשים מצליחים, כשכישלון אמיתי מגיע — הוא עלול להיראות כמו ההוכחה הכי חדה: "ידעתי שאני לא מספיק טוב.ה". זה הרגע שבו המציאות והספקות מתחברים- הנה! זה קרה! ידעתי שלא אצליח. לא סתם חששתי. זה מסוכן, כי הכישלון לא רק כואב, הוא גם מאשר את הביקורת הפנימית