מה מאחלת יועצת גיוון והכלה לשנה החדשה?

את הפוסט הזה כתבתי במקור קצת לפני ראש השנה, והנה בערך 3 שבועות אחרי - קיבלנו בשורות מדהימות ומרגשות שהמלחמה סוף סוף הסתיימה והחטופים חזרו הביתה. וכך כתבתי: אני מאחלת לנו שנה של שגרה, ומעיזה לאחל גם צמיחה.

ההייטק במצב לא טוב כבר יותר מדי זמן, ומכווץ לקרוא על כל חברה שמצמצמת או סוגרת.

אני מאחלת לנו שנה של מעוף, ושל ביטחון.

ביטחון לקחת סיכונים, להתנסות, ביטחון פסיכולוגי במקום העבודה, כזה שגורם לך להרגיש שאת שייכת.

אני מאחלת לנו שנה של הוגנות, ושל שקיפות.

הוגנות שרואה גם את הצרכים של האינדיוידואל, ולא רק של המערכת. שממקסמת את הטוב שיש לכל עובד ועובדת להציע מבלי לשחוק אותם עד דק, ועם מנגנוני תגמול ברורים, הוגנים ושקופים.

אני מאחלת לנו שנה של פחות חרדה ויותר אופטימיות, שנה שבה כל החטופים וכל החיילים יחזרו הביתה

ונתפנה לטפל במי שצריך לטפל בו ובה.

ונטפל בעצמנו, כל אחד ואחת מאיתנו,

שהרי הדברים כבר אינם מה שהיו לפני ה-7 לאוקטובר

וגם לא יחזרו להיות,

אבל אני מאחלת לנו שפיות, עוגנים, ושנדאג לעצמנו ואחד לשני.ה.

ברמה האישית והעסקית אני מאחלת לעצמי

שארגונים יחזרו ביתר שאת לעסוק בשאלות של גיוון והכלה

בדרך שלנו, הישראלים, שחיים בקיבוץ גלויות מאז קום המדינה.

אני מאחלת לעצמי שנה שבה ארגיש שאני מצליחה לעזור לארגונים לייצר שינוי אמיתי ומהותי

בבניית תרבות ארגונית טובה יותר, סבלנית וסובלנית, שחורטת על דגלה ערכים וגם פועלת לפיהם,

ומבינה שלא צריכה להיות סתירה בין ערכים ליעדים.

שתהיה לנו שנה כזאת, אמן.